ביקורו של האדמו"ר מגור בארצות הברית מעורר סערה.

על פי הפרסומים שנסובו הרי שבביקור של שני גדולי ישראל איש אצל רעהו אמר הרבי מבאבוב לאדמו"ר מגור כי הוא חושש שבביקורו השבוע בישראל יסתובבו חסידיו ומעריציו במקומות מסוכנים. הרבי מגור ענה, על פי השמועות, כי לחברון אסור לנסוע, מה שאין כן למירון אפשר לנסוע.

וזו השאלה שנשלחה ליו"ר ארגון דרך אמונה הרב ברוך אפרתי.

לכבוד הרב

איך צריך להתמודד עם דברי האדמו"ר מגור על כך שאסור לנסוע לעיר חברון כי מסוכן שם?
האם ההוראה הזו מחייבת את חסידיו?
האם זה משנה את ההתיחסות שלנו כלפי חסידות גור כולה?

תשובתו של הרב
נחזור על ציווי ד' בתורה וכהכרעת גדולי הפוסקים (ובראשם הפתחי תשובה המאסף לכל הפוסקים)- וירשתם אותה וישבתם בה, גם בימינו אנו.
אין קיום 'ירושה', ללא חיזוק המתיישבים במסירות במקום הזה. רק הם, גורמים לנוכחות הממלכתית שלנו באותו המקום, ולקיום עשה דאוריתא של כלל ישראל לרשת נחלת יהודה.

זאת ללא קשר להיות המקום פתחו של גן עדן, ושבו קבורים אבות האומה, ובו התפללו כל הדורות. הנוכחות שלנו שם, כמתיישבים וכמבקרים, וכחיילים- היא חובה גמורה של יישוב א"י, כבכל חלקי האדמה הטובה הזו שנתן לנו ד' אלוקינו, ללא שיור והבדלים.

דברים אלו אם אכן נאמרו, מנוגדים אף למנהגם של גדולי ישראל מכל החוגים שמבקרים תדיר בחברון, ומעולם לא שמענו על אחד הפוסקים הגדולים שמורה שלא להגיע כיום לחברון עה"ק להשתטח על קברי אבות.

גם כלב בן יפונה יכל לירוא מיושבי חברון ולהצמד למרגלים במסלולם הבטוח, אך הוא ברוח ד' אשר עליו, ובגבורת שבטו יהודה- הלך יחידי להתפלל על קברי אבות שלא יפול ברשת המרגלים שהתנגדו לירושת א"י. רוח אחרת היתה עימו, ועימנו. יען אשר מילא, ונמלא, אחר ד'.

אנו נכריז- עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה. בחברון, ובכל חלק מארץ קדשנו.

אמנם, הוראתו זו של האדמו"ר מגור, אם נאמרה כפסיקת הלכה, מחייבת את כל חסידיו, שהוא רבם המובהק, ואם אומר לך על שמאל שהוא ימין, שמע לו. אלא אם הוא האדמו"ר בענייני חסידות בלבד, שאז אין מחוייבים לשמוע לזה אלא לפוסקים שלהם.

הדברים אינם משנים את היחס האוהד כלפי כתבי התורה של גור, שיש בהם ירא"ש צרופה וענקי תורה ובראשם השפת אמת הקדוש (אשר לא מש משולחנו של רבינו הרצי"ה כידוע). אלא שיש להזהר שלא להסכים עם כל דבר שנאמר בכל מקום.

תימא כיצד אמר האדמו"ר מגור הנוכחי כך, כשהאדמו"ר הגאון ר' אברהם מרדכי אלתר זצ"ל בעל האמרי אמת, ייסד ישיבה בירושלים בימים מסוכנים פי כמה מימינו, וגם ביקר בעצמו בחברון עיה"ק בזמנים מסוכנים מאד שהיו בהם פרעות קשות בשנת תרפ"א ועוד, ולא אמר מעולם לא אהני לי משום שמסוכן בחברון , ירושלים או ביפו.

וידועים דברי רבינו הגר"א שגאולתנו זאת יש בה מקום מרכזי להתערותא דלתתא, ולעמוד במסירות ובתוקף על יישוב א"י, ולא לפחד כלל.